“ההייפ הנוכחי של בינה מלאכותית מיצה את עצמו”. ראיון עם היזם הסדרתי שמאחורי AI21 המסתורית

היזם הסדרתי פרופסור יואב שוהם, מהמוחות הבולטים של עולם הבינה המלאכותית, הקים סטארט-אפ חדש – AI21 – שבין משקיעיו נמנים פרופ’ אמנון שעשוע, שלמה קרמר וקרן פיטנגו • בראיון ל”גלובס” הוא מספר על האתגרים וההתקדמות בתחום, על בריחת המוחות מהאקדמיה לחברות הטכנולוגיה, ואף מספק כמה הערכות לעתיד

טל שחף   27/02/2019, 21:00

פרופסור יואב שוהם,/ צילום: איל יצהר

פרופסור יואב שוהם,/ צילום: איל יצהר

האתר של חברת הסטארט-אפ המסתורית AI21 מכיל שש מילים בלבד: Bringing AI Into the 21st Century, אך המינימליזם הזה מסתיר רצון שאפתני: מהפיכה של ממש בעולם הבינה המלאכותית. אפשר לנחש את זה למשל אם מסתכלים על המשקיעים בחברה, בהם שלמה קרמר, קרן פיטנגו ומי שנחשף כאן עכשיו – פרופ’ אמנון שעשוע. אפשר לנחש את זה גם ובעיקר על פי המייסדים של החברה, הבולט בהם הוא פרופ’ יואב שוהם, מהמוחות הבולטים של עולם הבינה המלאכותית ויזם סדרתי שהקים עד כה שש חברות עם טכנולוגיה מבוססת ידע מחקרי עמוק, בחמש מהן גם עשה אקזיט.

AI21 היא חברה כל כך מתחת לרדאר, עד שאפילו חלק מהאתרים המתמחים אינם מודעים לקיומה. אחרים מסתפקים בתיאור שלה כחברה שמפתחת את הדור הבא של תוכנת הבינה המלאכותית. החברה הוקמה בסוף 2017 על ידי פרופ’ יואב שוהם ואורי גושן, ממייסדי CrowdX שנמכרה ב-2016 לחברת CellWize. ה-CTO הוא ברק לנץ וסמנכ”ל ההנדסה הוא ברק פלג. לפני כחודש החברה גייסה הון בשלב סיד בהיקף לא מדווח, מהקרנות פיטנגו, 8VC ו-TPY Capital וכאמור מאמנון שעשוע.

אם שואלים את שוהם, יש הסבר טוב לחשאיות: עולם הבינה המלאכותית נמצא על סף הגעה ליכולות שטרם היו אפשריות עד כה. מי שיגיע לשם ראשון עשוי להוביל שוק של מיליארדים. “אני לא יכול להרחיב את הדיבור”, הוא אומר עד שלבסוף הוא לכאורה מתרצה: “יש לנו קבוצה אלגוריתמית חזקה מאוד, שמאמינה שכדי להגיע להבנה אמיתית נדרשים יותר מסטטיסטיקה והרבה נתונים – הם תנאי הכרחי אבל מאוד לא מספיק. למידה עמוקה (Deep Learning) זה נהדר אם יש לך המון תמונות ואתה מתעניין בחתולים… השימושים של למידה עמוקה הם נרחבים ואנחנו טובים גם בזה, אבל צריכים מעבר לזה ואנחנו מקווים לעשות טוב”.

כל זה נשמע מעורפל, כפי שנועד להישמע. אבל כדאי לשים לב שכל החברות ששוהם הקים מבוססות בצורה כזו או אחרת על מחקרים וממצאים שלו, קרוב לוודאי שגם AI21. הרעיונות הנוכחיים של שוהם עוסקים במגבלות הבינה המלאכותית כיום, שנובעות מהתבססותה על למידה חישובית, על סטטיסטיקה של כמויות נתונים עצומות. שלב ההתפתחות הבא, כך הוא כתב והתבטא, יהיה כשהמחשבים יבינו טווח רחב של ביטויי אינטליגנציה אנושית. שילוב של תיאוריות ייצוג הידע הוותיקות עם יכולות לימוד המכונה ועיבוד השפה הנוכחיות עשוי להביא ליכולות מסוג של הבנה וניתוח של מה אנשים רוצים – יכול להיות שזה מה שעושים היום מתחת לרדאר ב-AI21.

“בישראל יש אנשי בינה מלאכותית מצוינים”

פרופ’ שוהם, בן 63, חזר לישראל לפני ארבע שנים אחרי קריירה אקדמית ארוכה באוניברסיטת סנטפורד בקליפורניה. שוהם מוכר כאחד מהמדענים המובילים את תחום הבינה המלאכותית בעולם כשתחומי המחקר שלו כוללים גם את תורת המשחקים וחקר מערכות מרובות משתתפים. הוא השלים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ב-1982, המשיך לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל בארה”ב, והמשיך למסלול קידום בסטנפורד.

שוהם הקים שש חברות סטארט-אפ ועד כה עשה חמישה אקזיטים. החברה הראשונה של שוהם הייתה טריידינג דיינמיקס (TradingDynamics), שהוקמה ב-1998 ופיתחה מערכת לניהול מכירות פומביות ברשת בימים שאמזון עוד היתה בחיתוליה. שנה לאחר מכן החברה נמכרה לחברת אריבה (Ariba) תמורת 458 מיליון דולר.

קצת פחות מוכרת היא קריוקס (Cariocas) שהוקמה בשנת 2000 על ידי פרופ’ שוהם ופרופ’ משה טננהולץ מהטכניון, שאיתו עבד שוהם גם בחברה הקודמת. קריוקס פיתחה מערכת ניהול משימות שיווקיות ואינטראקציה עם לקוחות ברשת בהתבסס על ידע בתחומי תורת המשחקים, מערכות תמרוץ אסטרטגיה עסקית ועוד. החברה גייסה 12 מיליון דולר ונמכרה בתחילת 2003 בסכום שלא דווח לחברת המשחקים ברשת LuckySurf.

ב-2010 הקים שוהם ושותפים את חברת קטנגו (Katango) שפיתחה אלגוריתם לשיפור האינטראקציה החברתית של המשתמשים. החברה גייסה 5 מיליון דולר ונמכרה לאחר שנה לגוגל בכ-30 מיליון דולר. הטכנולוגיה שולבה במערכת מעגלי החברים (Circles) של Google+, שעברה בינתיים מהעולם. חברה נוספת, בינתיים פחות מוכרת, היא פיגר8 (Figure8), שהקים שוהם עם ערן ויניב וקרט. החברה שהוקמה ב-2016 פיתחה אפליקציה לתיאום הסעות משותפות של ילדים בין ההורים שלהם ועד כה גייסה 3 מיליון דולר.

אבל חברת הדגל היתה כנראה טיימפול (Timeful), שפיתחה אפליקציה לסיוע בניהול משימות על בסיס מחקר של פרופ’ שוהם ופרופ’ דן אריאלי. השניים הקימו את החברה ב-2014 ביחד עם ג’ייקוב בנק, שהיה תלמידו של שוהם וגייסו 7 מיליון דולר. במאי 2015 נמכרה החברה לגוגל בסכום שהוערך בעשרות מיליוני דולר והטכנולוגיה שלה שולבה במערכת G suite, למשל בתכונה חדשה שנקראת יעדים (Goals). בעקבות המכירה עבר שוהם לעבוד בגוגל בתפקיד מדען ראשי (Principal Scientist), אחד משורה של חוקרים בולטים המובילים את שדרת המחקר של החברה.

הפעילות שלך בגוגל הייתה קשורה לתחומי המחקר האקדמי שלך?

“הכל קשור. בגוגל, רוב המחקר מוכוון דברים יישומיים, וזה היה נכון גם לגבי. אז כן, חלק מהדברים שעשיתי בגוגל השתמשו ב-AI. אבל רוב העבודה שם היא השמשה של AI או הרחבה של משהו, ולא פריצת דרך חדשה ב-AI. ב-Google Brain לא הייתי מעורב ושם אולי יש פריצת דרך, אמנם לא אלגוריתמית אלא שפתאום יש לך כמה עשרות אלפי מעבדים ויכולת לעשות למידה עמוקה שלא יכולת לעשות קודם”.

משיחה עם פרופ’ ג’ון מרטיניס, ראש תחום הקוונטום בגוגל, אפשר היה להבין שהוא וכל צוות המעבדה שלו עברו מאוניברסיטת סנטה ברברה לעבוד בגוגל, עם תקציב בלתי מוגבל. האם זה גם מה שקורה בתחום ה-AI?

“יש אמת בכך שיש בריחת מוחות של פרופסורים לתעשייה. אם אני מסתכל על הקולגות שלי בסטנפורד, 90% עסוקים בתעשייה ואחוז לא מבוטל מהם עזבו לתעשייה, כולל האנשים הכי טובים. וזה נכון שבחברות עושים כל מיני דברים שאפשר לקרוא להם מחקר, שהיו יכולים להיעשות באוניברסיטה. זו שאלה פתוחה, אם הדבר הזה גם גובה מחיר. כי יש לך אמצעים בלתי נדלים – לא רק המשכורת אלא גם כוח חישוב ונתונים ולפעמים גם כוח אדם. השאלה אם טווח הבעיות שאתה עובד עליהן לא נהיה מוגבל יותר בגלל שאתה נמצא בתוך חברה מסחרית. אבל זה נכון להגיד שההבחנה בין מחקר שנעשה באוניברסיטה לבין השמשה שנעשית בתעשייה, היא כבר לא נכונה”.

לאיזה כיוון התעשייה מובילה את הבינה המלאכותית?

“זה לא רק בגוגל, אלא גם בחברות אמריקאיות גדולות אחרות – כמו למשל ג’והן ג’יאנאנדרה, שניהל את ה-AI בגוגל ועבר לאפל עכשיו. במיקרוסופט ריסרץ’ יש להם אנשים מצויינים. ולא צריך לשכוח את ביידו, טנסנט ועליבאבא. יש בכל החברות דברים מאוד מעניינים. אני חושב שלאקדמיה עדיין יש חירות ואולי אפילו מניע להסתכל על בעיות, שהפעלת עוד כוח חישוב ועוד דאטה לא יפתרו אותן. אני מקווה שהאספקט הזה לא יישחק”.

הצוות שלך בסטנפורד מפרסם דו”ח שנתי על מצב ה-AI בעולם. איך היית מתאר את מצב ה-AI כיום?

“אנחנו מסיימים את הפאזה השנייה של ה-AI ומתחילים את השלישית. הפאזה הראשונה הייתה בשנות ה-80, והתעסקנו בה בעיקר בשיטות סימבוליות, לוגיקה, מערכות מומחה ויחסית מעט דאטה, אבל עם הרבה תובנות אינטלקטואליות מעניינות. הפאזה השנייה היתה כשאמרנו שזה לא מספיק טוב. פתאום נהיה המון דאטה והמון כוח חישוב ואמרנו – ‘בואו נעשה סטטיסטיקה’. הרבה פעמים זה נעשה תחת השם למידת מכונה ולפעמים למידה עמוקה זה מה שעושים היום.

“אני קורא הערכות שהשנה זו תהיה השנה שבה ההייפ של הלמידה העמוקה יתנפץ. אני לא יודע אם זה כזה חד משמעי, אבל הנושא ממצה את עצמו. באחת ההרצאות שלי אני מתאר ציור שראיתי פעם, של ילד שמסתכל על הכוכבים ועומד על כסא כדי להתקרב. ה-AI של היום הוא הכסא הזה. לא צריך לזלזל בו, זה כסא חשוב מאוד – למשל מה שעושים בזיהוי תבניות הוא מדהים. אבל הדרך ארוכה עד שנגיע משם למערכת דיאלוג חכם, למענה ממוחשב על שאלות או לסיוע חכם.

“כיום במערכות כמו סירי או גוגל אסיסטנט ניתוח השפה טוב מאוד סטטיסטית, אבל כדי לתת לך את העזרה שאתה רוצה, הכל מקודד לפי שימושים (Use Cases). אז אתה רוצה להדליק את האור, יש קוד איך להדליק את האור. המרחק בין זה לבין סיוע חכם הוא מרחק גדול”.

אז הפאזה השלישית של ה-AI תהיה בסיוע חכם? אתה מאמין שנגיע לשם?

“כן. אני חושב שמעבר להתמודדות על למידת מכונה צריכים להכניס הרבה יותר סמנטיקה ואני לא היחיד שחושב כך. זה יפתח לנו דלתות – אבל אין לדעת אילו דלתות וכמה רחוק זה יגיע. ההיסטוריה מלאה בניבויים שלא קרו על כך ש-AI אוטוטו קורה. רוב המתנבאים, אם הם חכמים, מנבאים את זה לקצת אחרי שהם ימותו. אני חושב שיהיו התפתחויות מעניינות בטווח של ה-20 שנים הקרובות”.

מה מצב ה-AI בישראל?

“המצב טוב, יש לנו אנשים מצויינים. הם לא מכסים את כל מגוון תחומי ה-AI אבל למשל בלמידה ממוחשבת יש בהחלט אנשים, במערכות מרובות משתתפים, ראיית מחשב, שפות טבעיות. יש ישראלים מצויינים גם בחו”ל שעוסקים בזה. היום יש נוכחות מאוד מכובדת ובהחלט לא ביחס לגודל של ישראל ומצבנו טוב אבל בוא נגיד שאם יש תחומים שישראל היא כמעט דומיננטית בהם, למשל בתיאוריה של מדעי המחשב, זה לא קורה ב-AI”.

רשות החדשנות התריעה שיתכן שישראל כבר איבדה את יכולת התחרות בתחום ה-AI. אתה מסכים עם זה?

“אני לא בטוח שאיבדנו את זה. יש לרשות החדשנות אג’נדה מוצדקת, וזה קורה בכל המדינות בעולם. טראמפ הוציא צו נשיאותי למובילות ב-AI ובסין ברגע שהנשיא אומר משהו כולם עושים את זה גם בלי צו. ויש גם את צרפת, וסעודיה ובכל העולם. אז בצדק הם טוענים שצריך לתת לזה משאבים. אני לא חושב שאנחנו יכולים לחלוש על העולם הזה, אנחנו קטנים מדי עם כל הכבוד לנו. תמיכה ממשלתית, בעיקר אם היא לא מכבידה, זה מבורך. ולא רק בכסף, אולי גם מערכת חישובית כדי שלא תצטרך לשלם מיליוני דולר לאמזון בשביל להריץ דברים”. 

“מתכנתים שהיו ב-8200 הם מצוינים, אבל לא חזקים כמו קבוצה מאוכלוסייה מגוונת”

קשה לדעת מה מלהיב את פרופ’ יואב שוהם יותר – סטארט-אפ הבינה המלאכותית הסודי החדש AI21, או אולי WeCode, היוזמה החברתית החדשה שלו ושל פרופ’ שמעון שוקן מהמרכז הבינתחומי, המשמש כמנהל התוכן של התוכנית, ועו”ד נגה גושן המשמשת כמנהלת התוכנית. מאחורי התוכנית נמצאים גם תורמים כמו פרופ’ אמנון שעשוע, שלמה קרמר, אריק בן חמו, ושוהם עצמו.

WeCode היא תוכנית להכשרה מזורזת של מתכנתים (Bootcamp) שמטרתה לאפשר תעסוקה בהייטק לצעירות ולצעירים בעלי פוטנציאל גבוה מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל ולאוכלוסיות מוחלשות. התוכנית היא שותפות בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, שמיישמת מודל חדש של מיון, מימון והכשרה ברמה גבוהה של מי שלא היו מסוגלים לעשות זאת אחרת.

“התעשייה צריכה לא רק מתכנתים אלא גם גיוון ואנחנו רוצים להיות סוכן השינוי”, אומר שוהם. “אנחנו מאמינים שאם בוחרים את האנשים באופן נכון ונותנים להם הכשרה אינטנסיבית, בתוך פחות משנה יתקבלו מתכנתים מתחילים מצוינים. המטרה שלנו היא לא לפתור את בעיית התעשייה, אלא לקחת את האוכלוסיות שכרגע מודרות מעולם התכנות ולהכניס אותן פנימה: ערבים, חרדים, אתיופים – אוכלוסיות מאוד חשובות. יש מחקרים שמראים שהומוגניות בקרב המתכנתים פוגעת בחברות. אם לכולם קוראים דוד והם גדלו ברעננה והיו ב-8200 וקיבלו ממוצע 90 בטכניון, אז אמנם הם מצויינים אבל כקבוצה הם לא חזקים לעומת קבוצה שיש בה גיוון”.

שוהם מסתכל על עולם שבו אנשים מחליפים מקום עבודה פעמים רבות לאורך הקריירה וגם את הידע המקצועי שלהם, עולם שמחייב למידה לאורך מהלך החיים. תוכנית הלימודים מתחילה בלימודי ליבת מדעי המחשב וממשיכה בהכשרה מעשית באמצעות חברת הבוטקמפ אקספריס. התוכנית שנתמכת על ידי ארגון הג’ויינט ומשרד העבודה והרווחה מעניקה מימון של שכר הלימוד ובנוסף לו מלגת קיום.אפילו טראמפ לא יעצור אותם: התיירים הסינים כובשים את העולם

דרישות הקבלה של התוכנית הן תעודת בגרות ורקע סוציו-אקונומי שמצדיק תמיכה. אבל 1,100 המועמדים והמועמדות שמתחרים על 30 מקומות פנויים הניבו מיון ברמה של קורס טיס. 26 משתתפים סיימו את שלב הלימודים התיאורטיים בציון ממוצע 85, עשרים מהם המשיכו לשלב המעשי וסיימו אותו 19, “הרבה מעבר לציפיות הוורודות שלנו”, אומר שוהם, אבל מדגיש שההצלחה האמיתית תימדד כשכל אחד מהם ישתלב במקום עבודה.

אחרי הפיילוט הראשון בוחנים עכשיו מובילי WeCode את הדרך להרחיב את הפרויקט, עד כדי אלף מתכנתים חדשים בשנה. “יש המון אתגרים, ואנחנו לא נפתור את כל בעיית השוק בתחום העובדים, אבל אם נביא 1,000 בשנה זה אולי יזיז את המחט”, אומר שוהם.