Share This Post

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

להטעין את המכונית ב-3 דקות במקום לילה שלם: ההשקעה החדשה של בזן – השוק שצפוי לצמוח פי 10 עד 2050

 בזן משקיעה במנוע צמיחה ירוק 

אולי כדי לשנות במשהו את הדימוי של בית הזיקוק שלה במפרץ חיפה — משקיעה בזן בחברה שמפתחת טכנולוגיה לייצור מימן ירוק ■ בזן תנסה להשתלב במגמה העולמית של שימוש במימן כתחליף לדלקים מאובנים מזהמים ולסוללות בכלי רכב חשמליים מגדל הקירור שקרס בחיפה צילום: רמי שלוש יורם גביזון עקוב 06:28 

קריסת הלבניה — מגדל הקירור האיקוני של חברת בתי הזיקוק (בזן (5.66% 48.3 — ((-היתה בעיני רבים סמל לסופם המתקרב של בתי הזיקוק במפרץ חיפה. חברת בתי זיקוק נמצאת כבר שנים רבות בראש רשימת החברות המזהמות במשק. מ–2007 ועד לסוף 2019 השקיעה החברה 500 מיליון דולר באיכות הסביבה, הבטיחות והביטחון והאמינות התפעולית.

 המשרד להגנת הסביבה אושש את טענות החברה ופירסם נתונים שלפיהם חלה ירידה של %63– %90 בפליטת המזהמים העיקריים של קבוצת בזן בעשור האחרון, אבל הציבור לא משתכנע. נראה שסקרי דעת קהל יראו בסבירות גבוהה שמבחינת תושבי אזור חיפה, בזן יכלה להיסגר שלשום בבוקר, עם או בלי ערעור הביטחון האנרגטי של המדינה. המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה אינם מסתירים אף הם את כוונתם לסיים את נוכחותו של בית הזיקוק במפרץ חיפה.

 לאור זאת, לא בטוח שהשקעתה של חברת בזן בחברת H2PRO ,שמפתחת טכנולוגיה לייצור מימן באמצעות אנרגיה סולארית וללא פליטות פחמן דו־חמצני, תספיק כדי לשנות את הדימוי הציבורי של בזן. ואולם ההשקעה עשויה להתגלות כיצרן ערך, וכצעד ראשון בכניסה לעולמות האנרגיה מיטב הכתבות, העדכונים והפרשנויות, מדי יום ישירות אליכם למייל הרשמה בקליק הירוקה וכלי הרכב החשמליים. מעורבות בשווקים אלה עשויה לגדר את פעילותה המרכזית של החברה מפני אחד האיומים המשמעותיים עליה בטווח הבינוני.

 כחלק מההסכם בין שתי החברות, תשקיע בזן 5.4 מיליון שקל כזרוע השיווקית של המוצר העתידי של H2PRO בכמה שווקים. בזן תרחיב בכך את סל האנרגיה שהיא מספקת בישראל ובמדינות אגן הים התיכון, לצד הדלקים הפוסיליים כמו סולר, מזוט ובנזין, שיתמודדו עם ביקוש יורד ככל שמדינות יתקדמו לקראת יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבו. בזן תספק לסטארט־אפ ליווי ותמיכה מקצועית ומתחם בזן יהיה אתר ביטא לבחינת הטכנולוגיה.

שבועי חודשי שנתי 3 שנים מקס 3 דקות טעינה – במקום לילה שלם H2PRO הוא המיזם הראשון בתוכנית של בזן לפיתוח פתרונות חדשניים באנרגיה המסורתית ובאנרגיות מתחדשות. החברה הוקמה ב–2019 על בסיס טכנולוגיה שפותחה בטכניון על ידי פרופ’ גדעון גרדר, פרופ’ אבנר רוטשילד וד”ר חן דותן, שמשמש כיום סמנכ”ל הטכנולוגיה של החברה. שלושת המדענים חברו לטלמון מרקו, מייסד חברת וייבר, והחברה גייסה עד כה 10 מיליון דולר מיצרניות הרכב יונדאי, סומיטומו, בזן וקרנות כגון TPY וקרן הטכניון. מניית בזן מימן הוא חומר 

בעירה, שתוצרי הלוואי שלו הם חום ומים. עד כה, הוא יוצר באמצעות שתי שיטות עיקריות: בשיטה הראשונה, הדבר נעשה כתגובה בין קיטור בלחץ גבוה למולקולות פחמניות, כשניקל משמש כזרז של התהליך, וגז טבעי כחומר ההסקה שלו. תהליך זה (Methane Steam Reforming (פולט גזי חממה כמו פחמן חד־חמצני ופחמן דו־חמצני, ולכן בלתי־ידידותי לסביבה. תהליך זה אחראי ל–%95 מהמימן שמיוצר לשימושים תעשייתיים, כמו ייצור אמוניה. בשיטה השנייה, אלקטרוליזה, נעשית הפרדה של מים לחמצן ולמימן באמצעות חשמל. שיטה זו מוכרת זה 200 שנה, וגם במסגרתה נעשה שימוש בחשמל שמקורו בסוגי דלק מזהמים. מימן ירוק, לעומת זאת, נוצר מאלקטרוליזה שעשתה שימוש בחשמל מאנרגיה מתחדשת — אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח. היתרון בטכנולוגיה שמפתחת H2PRO הוא הפרדת המים למימן וחמצן ללא פליטת גזי חממה, בניגוד לטכנולוגיות המסורתיות של האלקטרוליזה, ובמחיר נמוך מהותית מעלות ההפרדה של מימן ירוק באמצעות טכנולוגיות קיימות ומתחרות, ביעילות של %95 ובצורה בטוחה יותר. “אנחנו נדע לספק עוד %30 מימן מכל יחידת חשמל”, מצהיר מרקו, מנכ”ל H2PRO” .הטכנולוגיה שלנו תייצר ק”ג מימן מכל 42 קילו־ואט שעה, בעוד הטכנולוגיות הקיימות מייצרות, במקרה הטוב, ק”ג מימן מ–55 קילו־ואט שעה”. מכונית Nexo מונעת מימן של יונדאי. השילוב של מחיר נמוך וזמן טעינה קצר בהרבה – עשוי להפוך את רכבי המימן למתחרים של טסלה וכלי רכב חשמליים מבוססי סוללה צילום: בלומברג משאית מונעת חשמל של טסלה צילום: Sage Alexandria/רויטרס השימוש העיקרי של המימן יהיה בתדלוק משאיות כבדות של 13 טון ואילך שנוסעות לטווחים ארוכים, ספינות, חימום לתעשייה וחומרי זינה לתעשייה, שמהווים %15 מצריכת האנרגיה העולמית. הרכב יהפוך את המימן לאנרגיה חשמלית באמצעות תא דלק מימן; טכנולוגיה שפותחה בשנות ה–60 של המאה שעברה. לדברי ד”ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי של מכון ויצמן, תא דלק מימן פועל על עיקרון של תנועת אלקטרונים מפוטנציאל חיזור גבוה לנמוך בתא אלקטרוכימי. האלקטרודה השלילית מחמצנת את מולקולות המימן, ולמעשה מפרידה אותם ליוני מימן (פרוטונים) ולאלקטרונים. האלקטרונים נעים דרך חוט חשמל החוצה והפרוטונים נודדים לצדו השני של התא ומגיבים עם חמצן ליצירת מים. תגובה כזאת מלווה בפליטת חום שניתנת לניצול לאספקת אנרגיה. מרקו מציין שהיתרון של כלי רכב חשמלי מונע מימן הוא זמן טעינה של 3–4 דקות בלבד וטווח נסיעה זהה לזה של רכב מונע בנזין, בעוד טווח הנסיעה של כלי רכב חשמלי שמונע באמצעות סוללה הוא 300 ק”מ וכדי לטעון אותו טעינה מלאה יש צורך בשעה־שעה וחצי (בתחנות לטעינה מהירה), או בטעינה של לילה שלם (בהטענה ביתית של הסוללה). טווח הנסיעה של כלי רכב חשמלי מבוסס תאי דלק מימן הוא 500–600 ק”מ. זאת, בעוד שלפי נתוני חברת EDF ,כלי הרכב החשמליים בעלי טווח הנסיעה הארוך ביותר בטעינה אחת הם Tesla Roadster ,שהטווח שלה מגיע ל–950 ק”מ וזמן הטעינה המהיר שלה הוא 44 דקות; ואחריה S Model Tesla ,שטווח הנסיעה שלה בטעינה אחת הוא 525 ק”מ וזמן הטעינה המהיר שלה הוא 38 דקות. אלא ששתי מכוניות פרימיום אלה באות עם תג מחיר של 236 ו–100 אלף דולר, בהתאמה. כלי רכב הספורט־שטח מבוסס המימן, Nexo Hyundai ,נמכר במחיר צנוע יחסית — 60 אלף דולר. נראה שהשילוב של מחיר נמוך יותר וזמן טעינה קצר בהרבה, עשוי להפוך בשלב כלשהו את המכוניות המבוססות תאי דלק מימן למתחרות של טסלה ואחרות כמו פולקסווגן 3.ID ,שמבוססות על סוללה (טווח של עד 420 ק”מ, זמן טעינה מהיר של 38 דקות ומחיר של 42–47 אלף דולר). הן יתחרו על פלח השוק של מכוניות חשמליות, שמתגאות באפס פליטת פחמן דו־חמצני. לדברי מרקו, היתרון של כלי רכב חשמלי מונע מימן ביחס לכלי רכב חשמלי מבוסס סוללות בולט עוד יותר כשמדובר במשאיות. טלמון מציין שמשאית בעלת כושר נשיאה של 20 טון זקוקה לסוללה במשקל של 5 טון לצורך טווח נסיעה של 400 ק”מ, וסוללה מסוג זה זקוקה לטעינה של שעות. כלי רכב כבד מונע מימן נהנה מיתרון של משקל עצמי נמוך יותר ביחס לכלי רכב חשמלי מונע סוללה וטווח גבוה משמעותית של נסיעה. יזמי H2PRO ,מימין: שלומי בסון, טלמון מרקו, משה קפלינסקי, פרופ’ גידי גרדר, גל תמיר וד”ר חן דותן. גייסו עד כה 10 מיליון דולר דוגמה לכך היא Xcient Hyundai ,שפותחה בשיתוף עם חברת Energy H2 ,שהקדימה את H2PRO .משאית זו — שמשקלה הכולל הוא 18 טון (משקל עצמי בתוספת המשא) ומבוססת על תאי דלק מימן — מגיעה לטווח של 400 ק”מ בתדלוק אחד, שנמשך 7 דקות בלבד. משאית מבוססת סוללה של טסלה במשקל דומה אמורה להגיע לטווח של 800 ק”מ בטעינה אחת שתימשך שעה, אך משקל הסוללה עלול להקטין את המשקל הכולל שהמשאית תוכל לשאת ב–%25 ,ובנוסף חיי הסוללה צפויים להגיע לחמש שנים בלבד ומחירה צפוי לנוע בין 112 ל–375 אלף דולר. תעשייה שנמצאת רק בראשיתה הצפי לגידול של %680 בביקוש למימן בין 2020 ל–2050 והפוטנציאל של הנעת רכב כבד על בסיס אפס פליטות של גזי חממה גרם לחברת Nikola — שמפתחת כלי רכב כבדים חשמליים לנשיאת 15 טון ויותר מבוססי דלק מימני — לעלות בתוך שנתיים מהנפקתה משווי שוק של 246 מיליון דולר לשווי של 6.17 מיליארד דולר. זאת, אף שעד כה לא היו לה כל הכנסות. ניקולה אמנם קיבלה הזמנות ל–14 אלף משאיות כבדות מונעות דלק מימני, אך תתחיל לספק אותן רק ב–2023. מיונדאי, סומיטומו, בזן וקרנות כגון TPY וקרן הטכניון צילום: ללא קרדיט חברות אחרות שפעילות בתחום המימן הירוק ונהנות מהערכות שיתפוס בעתיד נתח משמעותי משוק האנרגיה הן חברת Nel הנורווגית שנסחרת בשווי של 3.3 מיליארד דולר לאחר עלייה של %153 מתחילת 2020 ,וחברת Mcphy הצרפתית שנסחרת בשווי של 490 מיליון יורו לאחר קפיצה של %576 מתחילת 2020 .זאת, אף שהכנסותיה הסתכמו ב–7 מיליון יורו בלבד במחצית השנייה של 2019. המימן משמש גם לאגירת אנרגיה עבור מתקני אנרגיה מתחדשת: שמש או רוח. אנרגיה חשמלית מפרקת את המים למימן ולחמצן, המימן נאגר וכאשר יש צורך לספק את החשמל בשעות שבהן מקור האנרגיה המתחדשת אינו מסוגל לעשות זאת, למשל בשעות החשיכה — מזרימים את המימן לתא דלק מימן והוא ממיר אותו לחשמל. מרקו מציין שווקים נוספים למימן הירוק, כמו שוק הדשנים עבור ייצור האמוניה, שהיא תרכובת של חנקן ומימן המשמשת כחומר גלם בתעשיית הדשנים, או תחום חימום בתים שנעשה כיום באירופה על בסיס גז טבעי פוסילי שמיובא בעיקר מרוסיה. שוק המימן הירוק הוא שוק בהתהוות, שצמיחתו מונעת כתוצאה מהלחץ שמופעל על ממשלות להאיץ את לוח הזמנים להגיע ליעד של אפס פליטת גזי חממה, וכך גם ההכרה הגוברת בכך שלמימן הירוק יהיה תפקיד חשוב בהקטנה משמעותית של טביעת הרגל הפחמנית של מגזרים שעד כה נחשבו בעייתיים, כמו חימום והסקה של תעשיות כבדות. העניין במימן ירוק נובע ממגמת ירידה של כ–%80 בעשור האחרון בעלות הייצור של אנרגיה סולארית, שמשמשת בתהליך האלקטרוליזה. מגמה דומה מתרחשת גם בעלות הציוד הנדרש לביצוע האלקטרוליזה. כך, עלות האלקטרוליזה לייצור מימן ירוק ירדה מ–10–15 דולר לק”ג ב–2010 ל–4–6 דולרים לק”ג. מגמה זו צפויה להאיץ כתוצאה מהגידול הצפוי של פי 55 בכושר הייצור של אלקטרוליזה בעשור שיסתיים ב–2025 .גידול בכושר הייצור והמשך הירידה בעלות הייצור של אנרגיה מתחדשת הם מהתנאים שיוביל לירידה בעלות הייצור של מימן ירוק לצד גידול בנצילות של תשתיות ההולכה וההפצה. התשתית הבוסרית של שוק המימן היא אחת מאבני הנגף העיקריות בשלב זה למימוש מכונה לייצור מימן ירוק של H2PRO . הפרדת מים למימן וחמצן ללא פליטת גזי חממה צילום: H2PRO צילום: H2PRO הפוטנציאל שלו בשוק האנרגיה. העובדה שנכון לעכשיו רק 84 תחנות תדלוק מימן פזורות בגרמניה ורק 40 בקליפורניה (לעומת 8.20 אלף ו–3.10 אלף תחנות תדלוק רגילות, בהתאמה) — שתיים מהמדינות המובילות באירופה ובארה”ב בכל הקשור למודעות לחשיבות של תחבורה נטולת פליטות גזי חממה ככל האפשר — ממחישה עד כמה ארוכה הדרך לתחבורה מבוססת מימן. על פי הערכות של מועצת המימן, יש צורך בהשקעה של 70 מיליון דולר עד 2030 בהגדלת כושר האלקטרוליזה העולמי ב–70 גיגה־ואט, בהגדלת הפרישה של רשתות ההובלה, ההפצה והתדלוק ובהתאמת צנרת הגז. המימן – מנוע הצמיחה העתידי של בזן להערכת שלומי בסון, המשנה למנכ”ל בזן, המיזם המשותף עם H2PRO יציב בתוך שלוש־ארבע שנים מכולות של 6 מטרים, שכל אחת מהן בעלת 500 ק”ג מימן בתחנות הדלק שמסוגלות למלא מכלים של 100 מכוניות. להערכתו, תחנות הדלק יהפכו לתחנות קואטרו, כלומר ספקיות של ארבעה סוגי דלק: דלק פוסילי כמו בנזין או סולר, גז, עמדות טעינה של סוללות ומימן. בסון רואה שני חסמים עיקריים להתפתחות השוק — מחיר (מחיר המימן אמור להיות שווה או נמוך למחיר הדלק הפוסילי) וייצור בקנה מידה תעשייתי. כלי רכב מבוססים תאי דלק מימניים יהיו תחרותיים לכלי רכב שמונעים בבנזין או בסולר כאשר יגיע מחיר המימן הירוק ל–8 דולרים לק”ג. המחיר הנוכחי של מימן ירוק בתחנות מגיע ל–16 דולר לק”ג, אך הוא צפוי לרדת על פי הערכות של מועצת המימן לחצי ממחיר זה ב–2025 ,ולרדת ל–5 דולרים לק”ג ב–2030 .היתרון הטכנולוגי של H2PRO עשוי להיות משמעותי בהאצת התהליך של הפיכת המימן הירוק לבר־תחרות מול הדלק הפוסילי. H2PRO תייצר ק”ג מימן מ–42 קילו־ואט שעה. המחירים האחרונים שהושגו במכרזי האנרגיה הסולארית של רשות החשמל הם 17 אגורות לקילו־ואט שעה, כך שכאשר הטכנולוגיה של H2PRO תבשיל למוצר מסחרי ב–2022 תגיע עלות הייצור של ק”ג מימן ל–1.2 דולרים, ומחירו של מימן ירוק לצרכן בתחנות הדלוק יהיה 3 דולרים, כולל הוצאות השיווק והשינוע. מחיר זה יהיה תחרותי לדיזל ולסולר, ויירד עוד יותר אם תתממש התחזית לירידת עלות הייצור של אנרגיה סולארית ל–1–5.1 סנט לקילו־ואט שעה עד 2030. מרקו צופה שהטכנולוגיה של H2PRO תספק ללקוחותיה לא רק יעילות אנרגטית טובה משמעותית ממתחרותיה, אלא גם השקעה נמוכה ב–%50 במיכון לייצורו של המימן הירוק בהשוואה למתחרות. לדבריו, הציוד של H2PRO ,שיושק מסחרית ב–2022 ,ייצר 500 ק”ג של מימן ביום באמצעות מגה־ואט ויעלה כמה מאות אלפי דולרים. בסון מעריך שבעתיד המיזם המשותף יוכל לשפר את התחרותיות של המימן הירוק באמצעות הצבת מערכות של H2PRO בתחנות הדלק, שייצרו את המימן באתר עצמו. המערכות יעשו שימוש בפאנלים סולאריים שימוקמו באתרי התדלוק, ויספקו את האנרגיה הנחוצה לביצוע האלקטרוליזה — שבאמצעותה ייוצר המימן הירוק בתחנה או בסמוך לה. ייצור המימן בתחנת התדלוק תחסוך בעלות ההובלה של מימן. עלות זו והמרווח הנוכחי של תחנות התדלוק בשיווק מימן מגיעים כיום ל–%55 מהעלות לצרכן בתחנות. עם הגידול הכמותי הצפוי בשיווק מימן בתחנות התדלוק צפויה עלות זו לרדת ב–%70 עד 2030. “המימן הוא מנוע הצמיחה העתידי של בזן”, אומר בסון. “כיום אנחנו מוכרים מולקולות פחמן. העולם הולך להקטנת טביעת הרגל הפחמנית. אני מאמין שנביא בשורה ונהיה חברת אנרגיה מובילה בעולם החדש”.

Subscribe To Our Newsletter